עברית היא שפה יפה עם היסטוריה ארוכה ודקדוק מורכב. ככל שהעברית הופכת פופולרית יותר, טעויות השפה הופכות נפוצות יותר.
עברית היא שפה עם חוקי דקדוק רבים. אנשים רבים דוברי עברית טועים בשפה כי הם אינם מודעים לכללים אלו. להלן מספר טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן:
– שימוש באותה מילה פעמיים ברציפות: הגן ראשון היובל
– הוספת אות נוספת בסוף המילים: יהיה
– ָשַׁנֵּא יוֹם (להיות חולה) לעומת ָשַׁנֵּא יוּמו (להיות חולה ביום)
– ֶרוּח של המים (רוח המים) לעומת ֶרוּח של האריית (רוח האוויר).
– צורת הפועל “תהליך” משמשת כאשר מתייחסים לתהליך, בעוד “תהליך” משמשת כאשר מתייחסים לאירוע או פרק זמן.
– שימוש ב”ישעיה” במקום “ישיעה” במשמעות “הוא ישמע”.
– שימוש ב-במקום האם בפירוש “אם”.
– שימוש בסיומת הנכונה
העברית משתמשת במספר סיומות שונות, ובגלל שחלקן דומות זו לזו, גם דוברי שפת אם וגם לא דוברי שפת אם עושים טעויות בשילובם עם המילה הנכונה. היום, נשתמש בשתי סיומות כדוגמה. לאחד יש סוף ◌ַאי (איי) ולשני יש ◌ָאׅי (א-י). למרות צליל דומה, כל אחד מהם מבטא משמעויות שונות בטקסט.
איש מקצוע אמור להיות מתואר על ידי הראשון (ai). לדוגמה, אתה יכול לומר חַקְלַאי ל”חקלאי” או עִתּוֹנַאי ל”עיתונאי” כאשר אתה מתייחס למקצועותיהם.
כעת, ניתן להשתמש בסיומת השנייה (a-yi) רק כאשר שמך מופיע בשם תואר המתאר את קו העבודה שלך. לדוגמה, בַּנְקָאִי יהיה קשור לבנקאות. חַקְלָאִי יהיה קשור לחקלאות ועִתּוֹנָאִי יהיו בשימוש במונחים הקשורים לעיתונאות, בהתאמה.
עברית היא שפה עתיקה עם עבר עשיר, חוקים רבים ומעט חריגים. למשל, השפה מבחינה בין יחיד לרבים, ובין זכר לנקבה. בעברית, פעלים ושמות תואר מצומדים גם על סמך הכינוי, המגדר והזמן. וכל זה בהתאם לטקסטים בני יותר מאלפיים שנה. הגיוני שאפילו דוברי שפת אם משתמשים לרעה במילים שלהם מדי פעם.
כללי זכר ונקבה בעברית
העברית היא חברה בקבוצת השפות שיש להן מגדר דקדוקי, בניגוד לאנגלית. המגדר של שמות העצם חשוב לא פחות ממין הכינויים בעברית מכיוון שהפרדיקט מצומד לפי מגדר הנושא. בעברית יש מילים נפרדות לנושא לגברים ולנשים. עצמים אינם זכר או נקבה, אך כאשר דנים בהם, יש להצמיד פעלים ושמות תואר בהתאם למינם.
מכיוון שרוב שמות העצם הנשיים מסתיימים באותיות ה או ת, קל להבדיל ביניהם משמות עצם בזכר.
העברית היא חברה בקבוצת השפות שיש להן מגדר דקדוקי, בניגוד לאנגלית. המגדר של שמות העצם חשוב לא פחות ממין הכינויים בעברית מכיוון שהפרדיקט מצומד לפי מגדר הנושא. בעברית יש מילים נפרדות לנושא לגברים ולנשים. עצמים אינם זכר או נקבה, אך כאשר דנים בהם, יש להצמיד פעלים ושמות תואר בהתאם למינם.
מכיוון שרוב שמות העצם הנשיים מסתיימים באותיות ה או ת, קל להבדיל ביניהם משמות עצם בזכר.
לדוגמה, המילה הנקבה “ילדה” מסתיימת בה. עם זאת, אתה מקצה עיצור זכר לבנות כאשר אתה סופר אותן. שלוש בנות, למשל, ייכתבו בתור שָׁלוֹשׁ יְלָדוֹת, המסתיימת בספרה זכרית. העיצור הנקבי מתווסף לספרה הזכרית כשסופרים שלושה בנים (שְׁלוֹשָׁה יְלָדׅים) (ולהיפך)!
האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית היא ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו ללמד עברית כשפה שנייה. הוא מציע קורסים, סמינרים והרצאות בירושלים ובתל אביב. האקדמיה ללשון העברית (HLA) היא אקדמיה ללשון המציעה קורסים ותכניות לסטודנטים המעוניינים ללמוד עברית.
ה-HLA הוא מוסד פרטי שאינו מזוהה עם ממשלת ישראל. היא הוקמה בשנת 1953 ומאז היא מציעה קורסים למבוגרים, ילדים ומשפחות.
המשימה של ה-HLA היא לספק הזדמנות לסטודנטים ללמוד את השפה העברית המודרנית בצורה סוחפת, מרתקת ומהנה כאחד.
